רש"י על חבקוק ג׳:ט״ז

16 שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲמַרַת בָּבֶל: שְׁמָעֵית וְזָעוּ מַלְכַיָּא מִן קֳדָם דִּינָא דִּי אִתְדָּנוּ מִצְרָאֵי״.

17 לְקוֹל צָלְלוּ שְׂפָתַי. לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה אֲחָזַנִי רַעַד, עַד שֶׁשְּׂפָתַי נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע.

18 צָלְלוּ. לְשׁוֹן ״מְצִילּוֹת הַסּוּס״ זכריה יד:כ, טינטי״ר בְּלַעַ״ז.

19 וְתַחְתַּי אֶרְגָּז. בִּמְקוֹמִי אֲנִי מִזְדַּעְזַעַת.

20 אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה. אֲשֶׁר מְנוּחָתִי זֹאת מוּכֶנֶת לְיוֹם צָרָה.

21 לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ. לְיוֹם אֲשֶׁר אָמַר לְהַעֲלוֹת מִתּוֹכוֹ אֶת הָעָם אֲשֶׁר הוּא יְגוּדֶנּוּ עָקֵב, לָשׁוּב בִּגְדוּדָיו לְאַרְצוֹ.